תשמ"ד|1984 - דבר המתרגם
יבגני זמיאטין, האקסלי, ניומן
התנצלות
מקובל בתרגומים יפנים שהמתרגם מתחיל בהתנצלות, אבל אני, עוד יותר מהמתרגם היפני, מרגיש חייב בהתנצלות. אני, שמעולם לא עסקתי בכתיבה, פוליטיקה או תרגום, מעז לקחת את אחד מרבי המכר הגדולים ולשנות אותו מן הפנים החוצה. מעז לשים מילים בפיו של ג'ורג' אורוול, בעודו זכרו של אריק בלייר בוחן אותי מן הקבר. טרם קראתי את כל עבודותיו, וכבר אני מתיימר להבין את כוונותיו. יגונו ומותו המוקדם מאפשרים לי לעשות זאת אל מול חוקי זכויות יוצרים דרקוניים, ואני לוקח את ההזדמנות בהתלהבות, בשתי ידיים; כמו ילד המתפרע על צעצוע חדש, מפרק ומרכיב אותו מחדש, מחליף חלקים וצובע אותו בצבעים עדינים יותר, רגילים יותר. כאן בישראל 2026, רוויית המלחמות, מהפכות, שחיתויות, וקרע שרק הולך ונפתח - אני יושב מול המסך ופותח את עצמי לעולם גרוע עוד יותר, עולם חסר תקווה. עולם שהוא המציאות עבור מליוני אנשים לא שונים ממני, אשתי, וילדי.
מסר אחד ממני
אבוי לנו אם ניתן לאידיאולוגיה או פוליטיקה לבחור לנו את מי לאהוב.
- בואו נשמור על קשר עם החברים שלנו - גם אם אנחנו לא מסכימים איתם על הכל.
- בואו נאהב את בן/בת הזוג שלנו - גם אם הם השתתפו בהפגנה שאינה לרוחנו.
- בואו נדאג ונקשיב לילדים שלנו - גם אם הם החליפו את אמונתם או נטיותיהם.
בכל מקום נמצאים מנהיגים אשר משכתבים את ההיסטוריה כראות עיניהם, מתעלמים מהחלקים שלא מתאימים לסיפור שהם רוצים לספר, משתמשים בפחד ושנאה, "אנחנו והם", וברעיונות על עולם אחר או אויב משותף כדי להסיט את מבטנו ממה שקורה כרגע בעולם הזה.
עלינו ורק עלינו מוטל לזהות ואף להעיר כאשר המנהיגים שלנו ממלאים את ליבנו בשנאה; כאשר הם מכחישים או מעוותים את ההיסטוריה; כאשר הם מלקטים רק את העובדות הנוחות להם; או כשהם משקרים.
עלינו ורק עלינו מוטל לזהות ואף להעיר כאשר בתוכנו גאווה, פחד, אמונה או תקווה עזה גורמים לנו להתעלם ולהתכחש למציאות; לאבד צלם אנוש ולהתנהג כמו חיות; או הגרוע מכל, להרחיק אנשים אהובים ומשפחה.
הקרע בעם הולך ומתרחב עם אפקט ה Echo Chamber (אקו צ'יימבר, 'מרחב הדהוד תקשורתי'). המונח אומר שאנחנו חיים בבועה, שבה רק הדעה שלנו חוזרת אלינו מכל כיוון. הדבר נכון לכולם, קוראי הארץ או צופי ערוץ 14. עלינו לעשות מאמץ פעיל כדי לעצור את האפקט המפלג של החיים בבועה - לברר ולחקור בכנות את הדעות והעובדות המנוגדות לשלנו, לשמור על חברים בעלי מגוון של דעות ותרבויות, לעשות מאמץ רגשי כדי להבין גם את הדעות הלא נכונות.
מסר מהוצאת פלס 1953
קורא נכבד,
לאחר שקראת ספר זה עד כאן ערוך הפסקה קצרה מכיון שמה שקראת עלול לגרום לך לסיוטי־לילה ודורש לכן הרגעה ונופש.
יתכן ותחשוש למה שעלול לקרות למעשה ב־1984 באם תחיה ותזכה להגיע ליום זה. העתיד הנו בידי הנוער, והנוער שלנו שהשיג חופש במדינתנו ע״י מעשי הגבורה שלו הנו היסוד האיחן ביותר לשמירת חופש הפרט בישראל ובעולם כולו.
"1984" פוקח עינים ומתפקידו לחזק את כח החפש בכל מקום ובכלל זאת גם בישראל.
כל קורא ספר זה שהוא בעל מחשבה יחשוב על עתידו. הרשאים אנו להגיש לך מספר הצעות ביחס לעתידך אתה? [...]
אין צורך לעשות כל דבר בהתאם למה שהיה נהוג עד יום האתמול.
לא תרגמו את זה כבר?
כן! הספר תורגם כבר שלוש פעמים לפניי.
יהודית אביטל 1950, הוצאת פלס
עברית של פעם, וחסרים בו חלקים.
תורגם מהר עם יציאת הספר המקורי וקשה להשגה.
תרגום יפיפה, המשפטים זורמים ומתנגנים ממש כמו מוסיקה, תענוג לקריאה.
ג. אריוך זהו שם העט של ג'נטילה ברוידא.
על סמך הפרק הראשון, הרגיש לי מסורבל וארכאי-בכוח.
הראשון שיצא בגרסה דיגיטלית.
מי שמעדיפים תרגום נאמן למקור מוזמנים להשיג אחד התרגומים האלה או לקרוא את המקור באנגלית.
למה לקרוא את הגרסה שלי?
אמלק: רגע ההחלטה אם להמשיך הוא בסוף פרק 1. אם אהבת את הפרק הראשון, אחלה. אם לא אז לא.
התרגומים הקודמים מרגישים לי כמו תרגום. רציתי ספר שירגיש טבעי בעברית לקורא הישראלי.
חשבתי אפילו להחליף את לונדון בירושלים ואת הדולרים בשקלים - אבל השתפנתי.
דוגמאות להבדלים בגישה שלי לתרגום:
Ignorance is strengh = בורות היא חוזקה
מתרגמים קודמים תרגמו "בורוח היא כח", אך לדעתי strength בהקשר הזה אינו Power אלא Resilience/Forte.
doublethink = תרתי-דעת
מתרגמים קודמים תרגמו "דוחושב", וזה לא נשמע עברית. לקחתי השראה ממונח דומה בעברית: "תרתי-דסתרי". כמובן, המונח המדויק ל doublethink בעברית הוא "אמונה" - אבל לא יכולתי להשתמש בכך מסיבות ברורות.
המעמד הנמוך the proles = עם-הארץ
אני אוהב שהמונח "עם-הארץ" מעביר את הקונוטציות שצריך בלי שום הסברים. באנגלית Proles מתחבר לפרולטריון, מעמד הפועלים הנמוך, העני, חסר הזכויות. התרגום המקובל "פרולים" לא מתחבר לשום דבר אצל הקורא הישראלי.
Telescreen
קודם כל מחקתי את ההסברים הארוכים כי בימינו כולם כבר יודעים מה זה מצלמה. בעולם שלנו כל טלפון ולפטופ התחיל להגיע עם מצלמה ועדיין אנחנו קוראים להם טלפון ולפטופ, לא טלקמפון וטללפטופ. גם לתושבי אוקיניאה ברור שמסך תמיד מגיע עם מצלמת מעקב ואין להם צורך במונח מיוחד, לכן בגרסה שלי אנשים פשוט קוראים להם מסכים. ל "ניידות ההליקופטר" קראתי "רחפני השגחה", ואת העיתונים החלפתי ברשת מחשבים ממשלתית כמו בצפון-קוריאה.
משפט הפתיחה - It was a bright cold day in April, and the clocks were striking thirteen
ב 1948 כשיצא הספר המשפט הזה היה מוזר ומסתורי, אנשים דמיינו שעון מחוגים עם עשרים וארבע שעות. לשעה 13:00 היה טעם צבאי, כי רק בצבא דיברו ככה. בימינו, לעומת זאת, השעה 13:00 זה רגיל והמשפט כבר לא מעביר כלום מההקשרים שהעביר במקור. בהשראת הפודקאסט "עושים מזה סיפור" הבנתי שהמשפט הראשון הוא הכי חשוב - אני חייב לוודא שהמשפט הראשון מעניין, מסקרן, מעביר את הסיפור ומבהיר לקורא מיהו הגיבור. נעזרתי בפ' ואני מרוצה מאוד מהמשפט החדש. הוא נותן את המעקב, את הקרירות, את האזרח 'סמית' בתור מספר, לעומת 'וינסטון' כפי שהוא רואה את עצמו. הסיפור כולו מגולם במשפט הראשון.
מי אני ולמה עשיתי את זה?
אורי אדם. אני אף אחד בגדול, לא כתבתי משהו מימיי לפני כן. יום אחד גיליתי ש-1984 ושאר הספרים של אורוול יצאו לנחלת הכלל, ורציתי שגם בעברית הם יהיו חופשיים ובעברית של ימינו כדי שכמה שיותר אנשים יקראו אותם, גם צעירים.
זהו תרגום חופשי שהוא חופשי, עיבוד ספרותי המעביר את הסיפור והמסרים. אינו נאמן לגמרי למילים אלא לכוונה. אני שואף שהסיפור ומסריו יהיו ברורים לקורא הישראלי ב 2026, כפי שהמקור היה ברור לקורא הבריטי ב 1948.
יש לי את היתרון של לקרוא באינטרנט על מה שהיה ברוסיה, סין, צפון-קוריאה וקובה, ולהשתמש בכך כדי לדייק קטעים מסוימים בספר על סמך מה שקרה במציאות. יש לי גם את היתרון של לדעת איך זה לחיות תחת מלחמה. יש תיאורים שעבורם ישבתי על האינטרנט שעות כדי לוודא שכל פיפס אמין. לבסוף, יש לי את היתרון שקראתי את הספר הטוב בעולם Worm by Wildbow. בהשראתו: פרסמתי את הספר אונליין; הסרתי אקספוזיציה והרצאות לקורא והכנסתי אותם כחלק מהסיפור; הקפדתי על אמינות בהתנהגות הדמויות, סגנון הדיבור שלהם, רצף האירועים ומבנה העולם; ויתרתי על טיפשות-לטובת-העלילה; הסרתי נבואות; וסמכתי על הקורא להבין בלי להאכיל בכפית.
מסר חשוב אחד חדש הכנסתי כי הוא בלט בחסרונו: עבור רוב האנשים המנהיג הוא טוב, מיטיב ונפלא. מבנה החברה הוא הכי טוב ומתקדם שיש בעולם. הקהילה חזקה, אנשים עוזרים זה לזה, דואגים ונחמדים זה לזה. אין צורך לחפש עבודה או דירה כי הממשלה דואגת לצרכים הבסיסיים האלה. אין הומלסים. אין פצועי מלחמה ונפגעי טראומה. הילדים נהנים, דואגים להם, והסיפורים שלהם יפים ועוסקים בתרומה לקהילה וחברים. כל הזוועות - זה רחוק מהעין רחוק מהלב. קל להדחיק את העובדה שאת כל השונים, הבוגדים (כולל סתם מי שלא יישרו קו), הפצועים, החולים, ההומלסים - חוסלו או עברו למחנות רחוקים. לא חושבים על זה יותר מדי, כמו שאצלנו לא חושבים יותר מדי על מנגנון הכלא, על תעשיית הביגוד, או מאיפה מגיע בשר. זה היה המסר החזק ביותר בספר שהוא הבסיס ל 1984 - "אנו" של יבגני זמיאטין.
אין פיניש בספר המקורי. אני יודע, זה מוזר לומר את זה על רב-מכר בינלאומי שתורגם לשישים וחמש שפות - אבל זה רק מראה כמה אורוול היה תותח. הוא כתב את הספר בזמן שגסס, ידע שיש לו חודשים ספורים לחיות והוציא אותו במהירות. אני בטוח שהוא היה משפץ וסוגר כמה פינות אם היו לו שנה-שנתיים נוספות. שיפצתי וסגרתי כמיטב יכולתי והתאמתי לסגירות שעשתה סנדרה ניומן בספר ההמשך "יוליה".
גילוי נאות
רשימת כל השינויים שנעשו בסיפור.
נעזרתי בבינה מלאכותית לסיעור מוחין, הגהה, בדיקות, וכדומה, אך כל משפט בספר נכתב בעשר אצבעותי האנושיות.
תלונות
לא פשוט להנגיש את הספר לקורא הישראלי!
הספר כולל רפרנסים תרבותיים בריטיים של פעם שמאתגר להמיר לרפרנסים מקבילים מימינו בארץ.
שפת newspeak - שיחדש. אורוול המציא אנגלית מופשטת ומעוותת מעט שיצרה "המפלגה". השפה הזו היא אלמנט חשוב בעולם של 1984 והדבר מחייב את המתרגמים בכל מקום ליצור בעצמם שפה חדשה.
בספר יש כמה קטעי שיר, מהם שירי ילדים ומהם שירים חדשים. בחרתי שלא לתרגם אלא להחליף את כולם בשירים חדשים ישראלים שמשמרים את האפקט המקורי.
ובנוסף מונחים שקשה להעביר את המטען התרבותי שלהם לעברית, כמו proles או товарищ/comrad.
Freedom is the freedom to say that two plus two make four. If that is granted, all else follows.
אין, פשוט אין איך לתרגם את זה לעברית כראוי.
לעוד קשיים ותאוריות מאחורי הקלעים של הסיפור, רפרפו על מסמך ״רשימת השינויים״.
תודות
תודה לאורוול על עמדותיו הפוליטיות והכתיבה החריפה שלו. אני סבור שהספר הזה הציל את אירופה ואמריקה ממהפכה קומוניסטית-טוטאליטרית כמו ברוסיה, סין וקובה. אני מקווה שהספר יציל את ישראל מהפילוג וטירוף המלחמה.
תודות לנ', והפגישות איתה, היא האדם שעבורו כתבתי את הספר.
תודות לפ' על זה שכיף איתה, על ראייתה החדה, הידע הרחב שלה, והכשרון המדהים שלה בעריכה ספרותית.
תודה לפרויקט התרגום של הארי פוטר והשיטה הרציונלית, שנתן לי השראה שדבר כזה בכלל אפשרי. ממליץ: התרגום העברי הנהדר כולל אפילו פודקאסט מוצלח בעברית. והנה גם קישור למקור באנגלית. זה הוא ספר פתוח, כמו תשמ״ד, ואני ממליץ עליו בחום (נקודת ההחלטה אם להמשיך=פרק 10).
תודה לסופר הגאון Wildbow. הספר שלו Worm הוא הספר הכי טוב בעולם. הוא עשה אותי סופר טוב יותר ואדם טוב יותר. הסופר מקפיד מאוד על אמינות העולם והדמויות; הוא נמנע מ Lore dumps, Plot-induced stupidity, Villainous monologs וכל דבר דומה לזה. תודה גם לדגשים של No-Am. זה הוא ספר פתוח, כמו תשמ״ד, ואני ממליץ עליו בחום (נקודת ההחלטה אם להמשיך=פרק 6). אזהרת טריגרים: כולם.
תודה לסנדרה ניומן שראתה את אותם הדברים שהפריעו גם לי ב1984 ופתרה אותם בד"כ באופן דומה לשלי.
תודות לאינטרנט, לפטופים, שוג׳י נקמורה, גוגל דוקס, AI, וכל האנשים שמאחורי הטכנולוגיות הקסומות האלה.
והכי חשוב, תודה לך על הקריאה!
יצירת קשר
שאלות? הצעות? הערות? הארות?
זה המייל שלי tshmd@outlook.co.il
זכויות יוצרים
הפרוייקט כולו בנחלת הכלל.
ניתן להעתיק, לשנות, להשתמש, וכל דבר דומה לזה, ללא צורך במתן קרדיט או כל תנאי אחר.
כך גם הספר המקורי של אורוול.
זכויות על השירים:
"שעון בן חיל" - ארכיון משה וילנסקי, הספרייה הלאומית [יש לציין זאת כאשר משתמשים בו]
כל שאר השירים נכתבו במיוחד עבור יצירה זו וכולם בנחלת הכלל.
1984 - ספר שהוא אזהרה
העולם האורווליאני אינו מדע בדיוני קלאסי.
הוא אפילו לא הגזמה, ככל שדיברתי עם אנשים שחיו שם, הם אמרו שהכל היה בדיוק כך. אם רבת עם שכן, הוא יכל לדווח עליך והיו מעלימים אותך, בלי משפט, בלי כלום. הורים פחדו מהילדים שלהם, שלא ידווחו עליהם. המנהיג היה כמו אלוהים, כל סיפורי הילדים לימדו אותך לסמוך על המערכת, לתרום לחברה, להסתפק במה שיש. אפילו שכתוב ההיסטוריה היה אמיתי, נציגי ממשלה שנכנסו לבתים, לקחו ספרים או עיתונים והחזירו אותם משוכתבים. וזו המציאות במדינות הטוטליטריות, בעבר והיום. חשוב להבין שמדינות כאלה לא תמיד היו טוטליטריות, אלא עברו שינויים משטריים כדי להגיע למצב זה.
מובן לנו מאליו שהמערב זה דמוקרטיה, זה נראה לנו כמו המצב האפשרי היחיד. לכן חשוב להבין שהמשטרים הטוטליטרים שאנחנו שומעים עליהם בחדשות, כמו צפון-קוריאה, לא היו כאלה תמיד. מהפכות משטריות יכולות לקחת צורות שונות - אני ממליץ להתעניין בפוליטיקה של טורקיה, דמוקרטיה שעוברת בעשורים האחרונים שינוי הדרגתי לכיוון הריכוזי, על רקע דת. בעזרת כלים דמוקרטיים שינה הנשיא ארדואן את חוקי המשחק: האריך לעצמו את משך הכהונה המרבי, העניק לעצמו ומפלגתו סמכויות חדשות לרבות מינוי שופטים, ראשי צבא ומשטרה. הוא פיטר וכלא את מתנגדיו מהצבא, המשטרה, המשפט וכו' - ובמקומם מינה את תומכיו. למרות החזות הדמוקרטית של המדינה, כיום כמעט בלתי אפשרי להחליף או להעמיד לדין את ארדואן ומקורביו, לא משנה מה הם יעשו.
יבגני זמיאטין, האקסלי, ניומן
בד"כ מדברים על 1984 כחלק משלישיית הדיסטופיות: 1984, אנו, עולם חדש מופלא. לאחרונה גם ספר ההמשך: יוליה.
יוליה של סנדרה ניומן הוא ספר מעולה. הוא ספר ההמשך/השלמה הרשמי של 1984, מאת ארגון Orwell Estate. הוא נותן השלמות והסברים ל 1984 המקורי, אבל גם עומד בפני עצמו עבור מי שלא קרא את 1984 מעולם. הוא מעביר את כל המסרים של 1984 המקורי ועוד. אין בו קטעי אקספלוזיציה ארוכים או הרצאות, הכל עובר דרך הסיפור עצמו. הכל גלוי, כלום לא נשאר מרומז או פתוח. אני מחכה לתרגום העברי שלו. ממליץ.
אורוול פרסם בגלוי שהוא כתב את 1984 בהשראת הספר "אנו" של יבגני זמיאטין. זמיאטין היה סופר רוסי בתקופת המהפכה הבולשביקית, בהתחלה היה תומך נלהב של המהפכה, עד שפתאום התפכח והבין לאן זה הולך. הוא ראה איך בשם עקרונות יפים וטובים המשטר לוקח לעצמו עוד ועוד כוח עד שכבר לא ניתן להתנגד לו. בשלב זה הוא ניסה להתנגד אך לשווא, כיוון שכתביו, לרבות "אנו", נאסרו לפרסום. בהמשך זמיאטין ברח מרוסיה, תרגם את הספר, דיבר עם אורוול והשפיע עליו מאוד.
אורוול העתיק רעיונות מ"אנו" - היומן, 2+2=4, המעקב, הרומן, הדירה העתיקה, אפילו הטיפשות והתמימות של הגיבור - אבל את רוב ההשראה קיבל מזמיאטין האיש והסיפורים על רוסיה תחת שלטון לנין וסטלין.
עולם חדש מופלא של האקסלי - לא יודע, לא קראתי עדיין. הוא לא השפיע על 1984 אלא להיפך, הציג כיוון אחר לחלוטין של שליטה טוטאליטרית.
תכניות לעתיד
לתרגם את "חוות החיות" של אורוול ולפרסם בחינם, באופן דומה.
לפתוח סניף ישראלי להנצחת מפעל חייה של ליליאן וולד.
לבדוק אם שווה לתרגם את "עולם חדש מופלא" של האקסלי.
לבדוק אם שווה לתרגם את "אנו" של זמיאטין. עדכון: לא. כיף לקרוא אותו, אבל הוא מיושן מדי. הגיבור סתום באופן מוגזם, וכדי לשכתב אותו צריך לעשות שינויים מרחיקי לכת בסיפור. הממ, אולי מישהו כבר הכין עיבוד כזה באנגלית או רוסית?