אבוי לנו אם נאפשר לאידיאולוגיה או פוליטיקה לבחור לנו את מי לאהוב
בכל מקום יש מנהיגים אשר משכתבים את ההיסטוריה כראות עיניהם, מתעלמים מהחלקים שלא מתאימים לסיפור שהם רוצים לספר, משתמשים בפחד ושנאה, "אנחנו והם", וברעיונות על עולם אחר או אויב משותף כדי להסיט את מבטנו ממה שקורה כרגע בעולם הזה.
עלינו ורק עלינו מוטל לזהות ולהעיר למנהיגינו כאשר הם ממלאים את ליבנו בשנאה; כאשר הם מכחישים או מעוותים היסטוריה; כאשר הם מלקטים רק את העובדות הנוחות להם; או כשהם פשוט משקרים.
עלינו ורק עלינו מוטל לזהות ואף להעיר לעצמנו כאשר גאווה, פחד, אמונה או שאיפה גורמים לנו להתעלם ולהתכחש למציאות; לאבד צלם אנוש ולהתנהג כחיית פרא; או הגרוע מכל, להרחיק אנשים אהובים ומשפחה.
Echo Chamber (אקו צ'יימבר, 'מרחב הדהוד תקשורתי') הוא מונח שאומר שאנחנו חיים בבועה שבה רק הדעה שלנו חוזרת אלינו מכל כיוון. הדבר נכון לכולם, קוראי הארץ או צופי ערוץ 14. עלינו לעשות מאמץ פעיל כדי לעצור את האפקט המפלג של החיים בבועה - לברר ולחקור בכנות את הדעות והעובדות המנוגדות לשלנו, לשמור על חברים בעלי מגוון של דעות ותרבויות, וכן הלאה.
פולחן אישיות למנהיג, משטרה חשאית, הלשנות, העלמת מתנגדי משטר, עינויים והודאות כפויות, צנזורה ושליטה מלאה בחינוך והמדיה, מעקב אחר כלל האזרחים ואפילו שכתוב שיטתי של ההיסטוריה - כל אלה אינם נחלת העבר אלא המציאות של מדינות טוטליטריות של ימינו. חשוב להבין שמדינות אלה לא נולדו טוטליטריות, אלא עברו שינויים משטריים כדי להגיע למצב זה.
העולם האורווליאני אינו מדע בדיוני קלאסי.
מעבר למה שתמיד נאמר על אורוול, אני רוצה לציין משהו שפחות מדברים עליו. הספר הזה נוצר בהשראת הספר "אנו" של יבגני זמיאטין. זמיאטין היה סופר רוסי בתקופת המהפכה הבולשביקית, ובהתחלה היה תומך נלהב של המהפכה. אך לאחר שראה מה עשה השלטון בשם הקומוניזם הוא התפכח. הוא ראה איך בשם עקרונות יפים וטובים המשטר לוקח לעצמו עוד ועוד כוח ומשליט צנזורה עד שכבר לא ניתן להתנגד לו. הוא ניסה להתנגד אך לשווא, כיוון שכתביו, לרבות "אנו", נאסרו לפרסום. בהמשך הוא ברח מרוסיה, תרגם את הספר, דיבר עם אורוול והשפיע עליו מאוד. אורוול כתב את "1984" על מיטת חוליו והוציא אותו בימיו האחרונים. הספר הצליח בטירוף, ובעקבותיו מדינות דוברות אנגלית החלו להוקיע את הקומוניזם על רעיונותיו היפים והמלכודות הטוטליטריות שלו. סין עברה מהפכה ונעשתה קומוניסטית -טוטליטרית חודשים ספורים לאחר יציאת הספר. אני תוהה איך היה נראה העולם כיום אם התרגום לסינית היה יוצא קודם.
מובן לנו מאליו שהמערב זה דמוקרטיה וקפיטליזם, והדבר נראה לנו כמו המצב האפשרי היחיד. חשוב להבין שהמשטרים הטוטליטרים שאנחנו שומעים עליהם בחדשות, כמו צפון-קוריאה, לא היו כאלה תמיד. מהפכות משטריות יכולות לקחת צורות שונות - אני ממליץ להתעניין בפוליטיקה של טורקיה, דמוקרטיה שעוברת בעשורים האחרונים שינוי הדרגתי לכיוון הריכוזי, על רקע דת. בעזרת כלים דמוקרטיים שינה הנשיא ארדואן את חוקי המשחק: האריך לעצמו את משך הכהונה המרבי, העניק לעצמו ומפלגתו סמכויות חדשות לרבות מינוי שופטים, ראשי צבא ומשטרה. הוא פיטר או הכניס לכלא את מתנגדיו מהצבא, המשטרה, המשפט וכו, ובמקומם מינה את תומכיו. למרות החזות הדמוקרטית של המדינה, כיום כמעט בלתי אפשרי להחליף או להעמיד לדין את ארדואן ומקורביו, לא משנה מה הם יעשו.
אני אף אחד בגדול, לא כתבתי משהו מימיי. במקרה גיליתי שכבר אין זכויות יוצרים על עבודותיו של אורוול, וראיתי שיצא בדיוק תרגום עדכני, אך פחות מוצלח בעיני, לספר 1984. רציתי שיהיה תרגום עברי של הספר בשפה יותר של ימינו, שיהיה לצעירים קל לקרוא. טבעי שהתרגום יהיה בנחלת הכלל כמו המקור. שמי אורי אדם.
זהו עיבוד מודרני המעביר את רוח הספר לתרבות הישראלית, ולכן אינו נאמן למילים אלא למסרים. מי שמעדיפים תרגום נאמן למקור מוזמנים להשיג אחד התרגומים האחרים או לקרוא את המקור באנגלית.
השתדלתי לשמור על כוונת הכותב ולא על מילותיו. העיבוד נועד להיות מעט מודרני, כך שהסיפור ומסריו יהיו ברורים לקורא הישראלי ב 2026, כפי שהמקור היה ברור לקורא הבריטי ב 1950.
גילוי נאות: לטובת מי שלא קרא את המקור הנה רשימת כל השינויים שנעשו בסיפור.
נעזרתי בבינה מלאכותית לסיעור מוחין, תרגום וכדומה, אך כל משפט ומשפט עבר את עשר אצבעותי האנושיות. ניסיתי להשתמש בו יותר, אבל הוא כותב די גרוע…
כן! ראו אור 3 תרגומים בעברית לספר 1984:
תרגום של ג. אריוך בהוצאת עם עובד, שנת 1971.
תרגום יפיפה, המשפטים זורמים ומתנגנים ממש כמו מוסיקה, תענוג לקריאה. נאמן למקור.
המתרגמת ג. אריוך עשתה עבודה נפלאה.
תרגום של ארז וולק בהוצאת עם עובד, שנת 2019. יצא מיד עם יציאת זכויות הספר המקורי לנחלת הכלל.
נאמן למקור. אישית התרגום הזה הרגיש לי מסורבל וארכאי-באופן-מאולץ.
תרגום של יהודית אביטל, הוצאת פלס, שנת 1950-1953. קשה להשגה. חסרים בו פרקים.
לא פשוט לתרגם את הספר הזה ולהנגיש לקורא הישראלי!
הספר כולל רפרנסים תרבותיים בריטיים של פעם שמאתגר להמיר לרפרנסים מקבילים מימינו בארץ.
שפת newspeak - שיחדש. אורוול המציא אנגלית מופשטת ומעוותת מעט שיצרה "המפלגה". השפה הזו היא אלמנט חשוב בעולם של 1984 והדבר מחייב את המתרגמים ליצור בעצמם שפה חדשה.
בספר יש כמה קטעי שיר, מהם שירי ילדים ומהם שירים חדשים. בחרתי שלא לתרגם אלא להחליף את כולם בשירים חדשים ישראלים שמשמרים את האפקט המקורי.
ובנוסף מונחים שקשה להעביר את המטען התרבותי שלהם לעברית, כמו proles או товарищ/comrad.
תודות לנ' - היא האדם שעבורו כתבתי את הספר. תודות לפ', ראייתה החדה וניסיונה. תודות לרובוטים, האינטרנט, וכל האנשים שמאחורי הטכנולוגיות הקסומות האלה.
תודה לפרויקט התרגום של 'הארי פוטר והשיטה הרציונלית'. זהו ספר אינטרנט פתוח לציבור שקראתי בהתחלה באנגלית והתרגום העברי הנהדר שלו כולל אפילו פודקאסט מוצלח בעברית. ממליץ לקרוא או להאזין. כדאי לקרוא עד פרק 10 כדי לדעת אם רוצים להמשיך או לא.
ותודה לך על הקריאה!
אורי אדם
שאלות? הצעות? הערות? הארות?
במייל אל tribla@gmail.com
הפרוייקט כולו בנחלת הכלל.
ניתן להעתיק, לשנות, להשתמש וכל דבר דומה לזה, ללא צורך במתן קרדיט או כל תנאי אחר.
כך גם הספר המקורי של אורוול.
זכויות על השירים:
"שעון בן חיל" - ארכיון משה וילנסקי, הספרייה הלאומית [יש לציין זאת כאשר משתמשים בו]
כל שאר השירים נכתבו במיוחד עבור יצירה זו וכולם בנחלת הכלל.