אבוי לנו אם נאפשר לאידיאולוגיה או פוליטיקה לבחור לנו את מי לאהוב
בכל מקום יש מנהיגים אשר משכתבים את ההיסטוריה כראות עיניהם, מתעלמים מהחלקים שלא מתאימים לסיפור שהם רוצים לספר, משתמשים בפחד ושנאה, "אנחנו והם", וברעיונות על עולם אחר או אויב משותף כדי להסיט את מבטנו ממה שקורה כרגע בעולם הזה.
עלינו ורק עלינו מוטל לזהות ולהעיר למנהיגינו כאשר הם ממלאים את ליבנו בשנאה; כאשר הם מכחישים או מעוותים היסטוריה; כאשר הם מלקטים רק את העובדות הנוחות להם; או כשהם פשוט משקרים.
עלינו ורק עלינו מוטל לזהות ואף להעיר לעצמנו כאשר גאווה, פחד, אמונה או שאיפה גורמים לנו להתעלם ולהתכחש למציאות; לאבד צלם אנוש ולהתנהג כחיית פרא; או הגרוע מכל, להרחיק אנשים אהובים ומשפחה.
Echo Chamber (אקו צ'יימבר, 'מרחב הדהוד תקשורתי') הוא מונח שאומר שאנחנו חיים בבועה שבה רק הדעה שלנו חוזרת אלינו מכל כיוון. הדבר נכון לכולם, קוראי הארץ או צופי ערוץ 14. עלינו לעשות מאמץ פעיל כדי לעצור את האפקט המפלג של החיים בבועה - לברר ולחקור בכנות את הדעות והעובדות המנוגדות לשלנו, לשמור על חברים בעלי מגוון של דעות ותרבויות, וכן הלאה.
פולחן אישיות למנהיג, משטרה חשאית, הלשנות, העלמת מתנגדי משטר, עינויים והודאות כפויות, צנזורה ושליטה מלאה בחינוך והמדיה, מעקב אחר כלל האזרחים ואפילו שכתוב שיטתי של ההיסטוריה - כל אלה אינם נחלת העבר אלא המציאות של מדינות טוטליטריות של ימינו. חשוב להבין שמדינות אלה לא נולדו טוטליטריות, אלא עברו שינויים משטריים כדי להגיע למצב זה.
העולם האורווליאני אינו מדע בדיוני קלאסי.
מעבר למה שתמיד נאמר על אורוול, אני רוצה לציין משהו שפחות מדברים עליו. הספר הזה נוצר בהשראת הספר "אנו" של יבגני זמיאטין. זמיאטין היה סופר רוסי בתקופת המהפכה הבולשביקית, ובהתחלה היה תומך נלהב של המהפכה. אך לאחר שראה מה עשה השלטון בשם הקומוניזם הוא התפכח. הוא ראה איך בשם עקרונות יפים וטובים המשטר לוקח לעצמו עוד ועוד כוח ומשליט צנזורה עד שכבר לא ניתן להתנגד לו. הוא ניסה להתנגד אך לשווא, כיוון שכתביו, לרבות "אנו", נאסרו לפרסום. בהמשך הוא ברח מרוסיה, תרגם את הספר, דיבר עם אורוול והשפיע עליו מאוד. אורוול כתב את "1984" על מיטת חוליו והוציא אותו בימיו האחרונים. הספר הצליח בטירוף, ובעקבותיו מדינות דוברות אנגלית החלו להוקיע את הקומוניזם על רעיונותיו היפים והמלכודות הטוטליטריות שלו. סין עברה מהפכה ונעשתה קומוניסטית -טוטליטרית חודשים ספורים לאחר יציאת הספר. אני תוהה איך היה נראה העולם כיום אם התרגום לסינית היה יוצא קודם.
מובן לנו מאליו שהמערב זה דמוקרטיה וקפיטליזם, והדבר נראה לנו כמו המצב האפשרי היחיד. חשוב להבין שהמשטרים הטוטליטרים שאנחנו שומעים עליהם בחדשות, כמו צפון-קוריאה, לא היו כאלה תמיד. מהפכות משטריות יכולות לקחת צורות שונות - אני ממליץ להתעניין בפוליטיקה של טורקיה, דמוקרטיה שעוברת בעשורים האחרונים שינוי הדרגתי לכיוון הריכוזי, על רקע דת. בעזרת כלים דמוקרטיים שינה הנשיא ארדואן את חוקי המשחק: האריך לעצמו את משך הכהונה המרבי, העניק לעצמו ומפלגתו סמכויות חדשות לרבות מינוי שופטים, ראשי צבא ומשטרה. הוא פיטר או הכניס לכלא את מתנגדיו מהצבא, המשטרה, המשפט וכו, ובמקומם מינה את תומכיו. למרות החזות הדמוקרטית של המדינה, כיום כמעט בלתי אפשרי להחליף או להעמיד לדין את ארדואן ומקורביו, לא משנה מה הם יעשו.
אני אף אחד בגדול, לא כתבתי משהו מימיי לפני כן. יום אחד גיליתי ש-1984 ושאר הספרים של אורוול יצאו לנחלת הכלל, ורציתי שגם בעברית הם יהיו חופשיים, שכמה שיותר יקראו אותם. שמי אורי אדם.
זהו עיבוד מודרני המעביר את רוח הספר לתרבות הישראלית, ולכן אינו נאמן למילים אלא למסרים. מי שמעדיפים תרגום נאמן למקור מוזמנים להשיג אחד התרגומים האחרים או לקרוא את המקור באנגלית.
השתדלתי לשמור על כוונת הכותב ולא על מילותיו. העיבוד נועד להיות מעט מודרני, כך שהסיפור ומסריו יהיו ברורים לקורא הישראלי ב 2026, כפי שהמקור היה ברור לקורא הבריטי ב 1950.
גילוי נאות: לטובת מי שלא קרא את המקור הנה רשימת כל השינויים שנעשו בסיפור.
נעזרתי בבינה מלאכותית לסיעור מוחין, תרגום וכדומה, אך כל משפט ומשפט עבר את עשר אצבעותי האנושיות. יש משפטים שעבורם ישבתי כמה שעות לבצע תחקיר, כדי שיהיו אמינים.
כן! הוא תורגם כבר שלוש פעמים לפניי.
תרגום יפיפה, המשפטים זורמים ומתנגנים ממש כמו מוסיקה, תענוג לקריאה.
ג. אריוך זהו שם העט של ג'נטילה ברוידא.
יצא בשנה שבה זכויות היוצרים על הספר פגו תוקף.
אישית הרגיש לי מסורבל וארכאי-בכוח על סמך הפרק הראשון.
יהודית אביטל 1950, הוצאת פלס
קשה להשגה. חסרים בו חלקים.
דוגמאות להבדלים:
המכשיר Telescreen תורגם ל"טלצג" על ידי וולק, ואצלי אין מונח מיוחד, זה פשוט נקרא מסך.
את המונח Crimestop אריוך תרגמה בתור "קצפשע" ואילו אצלי הוא נקרא "קבלת-החוכמה".
לא פשוט לתרגם את הספר הזה ולהנגיש לקורא הישראלי!
הספר כולל רפרנסים תרבותיים בריטיים של פעם שמאתגר להמיר לרפרנסים מקבילים מימינו בארץ.
שפת newspeak - שיחדש. אורוול המציא אנגלית מופשטת ומעוותת מעט שיצרה "המפלגה". השפה הזו היא אלמנט חשוב בעולם של 1984 והדבר מחייב את המתרגמים ליצור בעצמם שפה חדשה.
בספר יש כמה קטעי שיר, מהם שירי ילדים ומהם שירים חדשים. בחרתי שלא לתרגם אלא להחליף את כולם בשירים חדשים ישראלים שמשמרים את האפקט המקורי.
ובנוסף מונחים שקשה להעביר את המטען התרבותי שלהם לעברית, כמו proles או товарищ/comrad.
לעוד קשיים וגם תאוריות שלי על מאחורי הקלעים של הסיפור, רפרפו על מסמך ״רשימת השינויים״.
תודות לנ', והפגישות איתה, היא האדם שעבורו כתבתי את הספר.
תודות לפ' על זה שכיף איתה, על ראייתה החדה, הידע הרחב שלה, והכשרון המדהים שלה בעריכה ספרותית.
תודה לפרויקט התרגום של הארי פוטר והשיטה הרציונלית, שנתן לי השראה שדבר כזה בכלל אפשרי. התרגום העברי הנהדר כולל אפילו פודקאסט מוצלח בעברית. והנה גם קישור למקור באנגלית. זה הוא ספר פתוח, כמו תשמ״ד, ואני ממליץ עליו בחום (נקודת ההחלטה אם להמשיך=פרק 10).
תודה לסופר הגאון Wildbow. הספר שלו Worm הוא הספר הכי טוב בעולם. הוא עשה אותי סופר טוב יותר ואדם טוב יותר. הסופר מקפיד מאוד על אמינות העולם והדמויות; הוא נמנע מ Lore dumps, Plot-induced stupidity, Villainous monologs וכל דבר דומה לזה. תודה גם לדגשים של No-Am. זה הוא ספר פתוח, כמו תשמ״ד, ואני ממליץ עליו בחום (נקודת ההחלטה אם להמשיך=פרק 6). אזהרת טריגרים: כולם.
תודות לאינטרנט, לפטופים, שוג׳י נקמורה, גוגל דוקס, AI, וכל האנשים שמאחורי הטכנולוגיות הקסומות האלה.
ולבסוף תודה לך על הקריאה!
שאלות? הצעות? הערות? הארות?
זה המייל שלי tshmd@outlook.co.il
הפרוייקט כולו בנחלת הכלל.
ניתן להעתיק, לשנות, להשתמש וכל דבר דומה לזה, ללא צורך במתן קרדיט או כל תנאי אחר.
כך גם הספר המקורי של אורוול.
זכויות על השירים:
"שעון בן חיל" - ארכיון משה וילנסקי, הספרייה הלאומית [יש לציין זאת כאשר משתמשים בו]
כל שאר השירים נכתבו במיוחד עבור יצירה זו וכולם בנחלת הכלל.